גוטליב,אח שלי,

עברו כבר שלושה חודשים מאז שנהרגתם והכאב הוא אותו כאב. קשה להמשיך עם החיים שלנו כשאנחנו יודעים שדוקא לך, שרק חיכית לכבוש את העולם ולטרוף את כל מה שיש לחיים האלה להציע, החיים האלה נגדעו לך בשנייה אחת, בפיצןץ אחד.

​

אני לא אשכח אף פעם את הרגע הזה שיצאתם להתרעננות ואני כבר הייתי בחוץ.ירדתם כולם מהאוטובוס וכל כך שמחתי לראות אתכם. אתה באת אליי, נתת לי חיבוק חזק ובוסה גדולה ואמרת לי: טוב לראות אותך אחי, דאגתי לך.

אתה כל כך חסר לנו אחי, הצוות לא אותו דבר בלעדיך. אין את החיוך הענק שלך בכל מקום ואת זה שאתה יודע כמעט הכל בכל תחום בעולם, ובמיוחד האהבה הענקית שלך לחיים.

אוהב אותך ומתגעגע מאוד,

מלצר