גוטליב

 

אני זוכר איך הגעת לצבא מוכן. כבר היה לך לדרמן משופצר ובאת חדור מוטיבציה.

בשיפצורים היית הטוב ביותר. היית מגיע למצב שאתה מדבר איתנו על השרפות של המיתרים ,איך צריך לשרוף

את המיתר.

​

 גם באוכל היינו יכולים להכין פוייקה ואתה היית מגיע בסוף טועם ומחליט שצריך להוסיף עוד דברים ופשוט היית מוסיף.אני זוכר שבמסע עלייה ליחידה היה לי קשה מאוד גם מבחינה פסיכולוגית כי אתה ואני היינו קשרים וסחבנו את הקשר לעומת האחרים שלא סחבו כלום וראיתי אותך איך אתה לא נישבר. ועוד יותר טוב מאחרים שלו סוחבים כלום, ועוזר לאנשים וזה פשוט החדיר בי מוטיבציה.

​

כל דבר שהיית עושה רצית שיהיה הטוב ביותר. אם זה הסבון שלך, כשהיינו עוברים מקום אז כולם יודעים שהחדר של גוטליב הוא הטוב ביותר כי הכי מדוגם והכי נקי. אם זה הסיגריות שלך, שכל סיגריה היית מתלהב  איך גלגלת אותה באומנות שכזו. כשחזרת לצוות אני זוכר את החזרה שלך כאילו התגייסת היום. חדור מוטיבציה מלא מרץ,

רק רוצה לעבוד ולהיות בצוות. אין ספק שהחזרה שלך החזירה שמחת חיים לצוות.

 

אוהב אותך אחי.

ליעד דינטי.